האם הטכנולוגיה והיציבות יביאו את בני דור ה-Z אל מקצועות הבנייה?

כשפגעה מגפת הקורונה בארה"ב במרץ, היתה התאחדות הקבלנים הכלליים של קליפורניה ACG בעיצומו של קמפיין לגיוס תלמידי חטיבות ביניים ותיכון למקצועות הבניה. כפי שקבלנים יודעים היטב, חוסר העניין בעבודות בנייה הגיע לרמות משבר בשנים האחרונות, כיוון שיועצי הלימודים בתיכונים דוחפים את התלמידים ללימודים אקדמיים, והצעירים המחוברים לטכנולוגיה נרתעים מעבודת כפיים קשה.

 

עבור הצעירים הדיגיטליים של היום ענף הבנייה נראה תקוע במאה שעברה. אבל המגיפה אילצה את חברות הבנייה לעבור לתוכניות הכשרה וירטואליות ונראה שזה עובד. הקורונה הבהירה לכולם שצריך להתנהל ביעילות בדרכים וירטואליות.

 

צעירים לא מתלהבים מהבנייה, שלא מציעה סביבות עבודה מדהימות כמו ההייטק. אבל כשצריך לשרוד מתחילים לשנות את אופן הפעולה. הבנייה יכולה למנף טכנולוגיה, רק צריך דחיפה קטנה - ואולי המגפה היא ההתחלה...

 

בנוסף לשימוש בטכנולוגיה חדשה כדי למשוך צעירים לענף, ישנן סיבות נוספות לכך שתעשיית הבנייה יכולה להיות אטרקטיבית לדור הבא. מאז החלה התפרצות הנגיף, רוב הפרויקטים בענף הבנייה הורשו להמשיך לעבוד גם כשעבודה בענפים אחרים, כמו קמעונאות, נסיעות ומסעדנות, קפאה. זה כשלעצמו עשוי למשוך עובדים צעירים.

 

מה שמבדיל את בני דור ה- Z בהשוואה לדור ה-Y הוא שהם מאוד ממוקדים בביטחון ויציבות בעבודה, ולא חושבים שתואר אקדמי הוא הדרך היחידה להגיע לכך. מאז התפרצות הנגיף הבנייה נחשבה לענף חיוני, וצריך למנף את זה. זה מחזק את התפיסה שקריירה בתעשיית הבנייה יכולה להיות מאד יציבה ולהוות מקלט בתקופה שבה כל השאר מאוד לא בטוח.

 

מה אתם אומרים? יש כאן הזדמנות למשוך עובדים חדשים? לתת סיבה לקבלנים לשלב יותר טכנולוגיות?