חוקרים מתבססים על טכנולוגיה של פורמולה 1 לבניית גורדי שחקים
באוניברסיטת לונדון מפתחים מערכות לבקרת רעידות המבוססות על טכנולוגיה של פורמולה 1 כך שניתן יהיה לבנות גורדי שחקים "דמויי מחט" העומדים ברוחות חזקות.
כיום משתמשים במתקנים הנקראים "מרסני מסה מכוונים" (tuned mass dampers - TMDs) המותקנים בקומות העליונות של בניינים גבוהים ופועלים כמו מטוטלת בעלת משקל רב המונעת את תנועת הבניינים שנגרמת על ידי רוחות ורעידות אדמה. הבעיה היא שה-TDMs שוקלים עד 1,000 טון ומשתרעים על פני 5 קומות בבניינים של 100 קומות - מה שמוסיף מיליונים לעלויות הבנייה ותופס שטחים יקרים במרכזי הערים.
עבודות מחקר אחרונות שפרסמו ד"ר אגאתוקליס גיאראליס ועמיתיו מצאו כי אינרטרים קלים וקומפקטיים, בדומה לאלו שפותחו עבור מערכות המתלים של מכוניות פורמולה 1, יכולים להפחית את המשקל הנדרש של TMDs עד 70%.
לדברי ד"ר גיאראליס, אם נוכל להשיג TMDs קטנים יותר וקלים יותר, נוכל לבנות מבנים גבוהים ודקים יותר מבלי לגרום מחלת ים לדיירים ברוחות חזקות. מבנים דקים כאלה ידרשו פחות חומרים ומשאבים, וכך יעלו פחות ויהיו ברי-קיימא יותר, תוך תפיסת פחות מקום. בעיר שבה הקרקע והשטחים הבנויים יקרים, האפשרות היחידה האמיתית היא לעלות לגובה, כך שטכנולוגיה כזו יכולה להיות game changer.
בדיקות הראו כי הודות למערכת החדשה יידרשו עד 30% פחות פלדה בקורות ובעמודים של בניין פלדה טיפוסי בן 20 קומות. ניתוחי מודלים ממוחשבים של בניינים קיימים בלונדון הראו שניתן באמצעות הטכנולוגיה החדשה להפחית ב- 30% את "האצת הרצפה" - מדד הנוחות של הדיירים נגד מחלת הים.
עם שינויי האקלים, צפויה לגדול התדירות של רוחות חזקות, וטכנולוגיה זו עשויה לצמצם את התזוזה שחשים הדיירים בבניינים חדשים, ועם מעט שינויים, גם בבניינים קיימים. החיסכון בחומרי גלם פירושו גם צמצום פליטות פחמן. בשעות בהן הבניין פחות מאוכלס, הטכנולוגיה תאפשר גם ייצור אנרגיה בהתבסס על תנודות הבניין הנגרמות מהרוח.
פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך
